דחיית בקשת רשות ערעור בשל הגשתה ב"דקה ה-90"

1.        שלושה טעמים מצטברים מובילים לדחייתה של הבקשה דנא לרשות ערעור. בבקשה משיגות המבקשות על החלטתו של בית המשפט המחוזי שלא למחוק את תשובת המשיב 1 (להלן - המשיב) לתשובת המבקשות לבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגיש המשיב, ואלה הטעמים:

א.          האיחור בהגשת הבקשה לרשות ערעור.

ב.          השלב המוקדם בו נמצא ההליך.

ג.           לא נחסמה דרכן של המבקשות להעלות טענות מסוימות בהמשך ההליכים.

2.        החלטתו של בית המשפט המחוזי, אשר עליה מלינות המבקשות, ניתנה ביום 4.12.07 והומצאה למבקשות ביום 9.12.07. מן ההחלטה אני למד כי ישיבה מקדמית הייתה קבועה בבית משפט קמא ביום 26.12.07. והנה חרף עובדה זו הוגשה הבקשה דנא אך ביום 8.1.08. איני יודע האם בית המשפט קיים דיון ביום 26.12.07 ואם כן, מה ארע באותו דיון. מכל מקום, בנסיבות אלה, כאשר קבוע דיון קרוב בערכאה הדיונית, חובה על בעל הדין המעוניין לתקוף החלטה שניתנה להזדרז ולהגיש בקשת רשות ערעור תוך זמן קצר ולא למצות את תקופת 30 הימים להגשת בקשת רשות ערעור.

3.        אכן, המשיב הוסיף חומר בגדר תשובתו לתשובת המבקשות לבקשה לאישור התובענה הייצוגית. כנראה שניתן היה בשקידה סבירה לכלול את החומר, או למצער את חלקו, בגדר הבקשה עצמה. עם זאת, ההליך כולו נמצא בשלב ראשוני. יש אכן לפעול לצמצום התופעה של הגשת בקשות לאישור תובענה ייצוגית על יסוד תשתית רעועה, ורק על מנת להיות הראשון הפונה לערכאות. על בסיס החומר שהונח בפניי לא שוכנעתי שזה המקרה (אם כי ייתכן שחומר נוסף יצביע על כך שזה המצב).

4.        נראה לכאורה שלפחות חלק מן החומר שהמשיב צירף לתשובתו לתשובת המבקשות אינו מקיים את הדרישות שבדיני הראיות. לעניין זה כתבה הערכאה הדיונית בהחלטתה (עמוד 7) כי למבקשות שמורה הזכות להעלות טענות בעניין קבילות המסמכים. משכך, אין חשש לעת הזו לפגיעה במבקשות מנקודת המבט של דיני הראיות.

5.        המסקנה היא שיש לדחות את הבקשה וכך מוחלט, בלא שהמשיב נדרש להשיב.

           ניתנה היום, כ' בשבט התשס"ח (27.1.2008).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    גק

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il